בית הכנסת "מגן אברהם" מתאפיין בקהילה ענפה ברובה, יוצאת תימן אך לא רק. היום היא משלבת בתוכה עדות וקהלים נוספים באחדות ישראל נפלאה, תוך שמירה על מסורת וערכי ישראל לדורות הבאים. בית הכנסת משמש מקום תפילה, התכנסות, אירועי תרבות תורנית, לימוד גמרא, לימוד קריאת התורה לילדים ע"י מארי, מפגש שמחות, חגים ואזכרות. כל המפגשים נעשים תוך הקפדה על שילוב הומוגני של כלל ישראל, עזרה לזולת, פתחון לב, חינוך לערכים ושימור המסורת.

היסטוריה: אנשי קהילת "מגן אברהם" עלו לארץ ישראל בעליית "מרבד הקסמים" בשנים 1949-50, והתיישבו במעברת רמת ישי. העולים החדשים הגיעו בעיקר מדרום תימן, מקהילות הערים: אלצ'לע, ירים, שרעב, מרייס וכמה כפרים באזור זה.

שמות משפחות העולים:
אברהם, אהרון, גמליאל, זהרי, יעקב, יפעי, כהן, מדר, מלאכי, מליחי, מנשה, סניר, קעטבי, מלחי, שוספי, שלמה, שמחי.
כבר במעברה ברמת ישי, החלו בהתארגנות להקמת אוהל שישמש כבית כנסת ובחרו במארי סאלם קעטבי זצ"ל, המוהר"ן, להיות רב הקהילה. מארי סאלם היה רב קהילת אלצ'לע טרם עלייתו ארצה ושם שימש אב בית הדין הרבני.
לאחר שעברו להתגורר בבתי קבע, המניין עבר לבית הכנסת הגדול ביישוב, ששימש את כל שאר הקהילות שבו. לאחר כשנתיים, אנשי הקהילה רכשו מכספם שטח לבניית בית כנסת לקהילה התימנית והחלו בבניית המבנה המשמש אותה עד היום.
בית הכנסת שימש לא רק מקום תפילה, אלא גם מקום מפגש חברתי לאנשי הקהילה. העולים שחבלי הקליטה בארץ לא היו קלים, נתמכו אחד בשני לסיוע, עידוד, החלפת מסרים, השתתפות ועזרה בשמחות וגם בעצב.

עד מהרה הפכה הקהילה לדומיננטית ומשפיעה במקום שבו הרוב היה מאנשי העלייה השנייה. הקהילה התימנית הייתה פתוחה מאוד ושמחה וקיבלה אליה באהבה את כולם. בשמחות החינה ושירת הניגונים השתתפו כל אנשי היישוב מכל העדות, מאכלים ומנהגים הפכו להיות לנחלת הכלל, הרב מארי סאלם זצ"ל היה דמות אהובה ונערצת גם ע"י עדות אחרות ביישוב. בחגים הגיעו אלה לבתי התפילה של אלה והתערבבו להם הניגונים והזמירות עד עצם היום הזה.

פנינו לעתיד: בניית בית הכנסת החדש עבור קהילת "מגן אברהם" הינה ערובה לדור העתיד. כוונתה להעביר את מסורת האבות לדורות הבאים לטובה, להמשיך את לימוד קריאת התורה, שיעורי התורה ולשמש מקום כינוס בחגי ישראל ואירועי שמחה ותמיכה הדדית באירועי עצב. בית הכנסת עבור הקהילה הינו חוט המקשר בין הדורות.

עריכה: לאה גמליאל